סוכנים אוטונומיים ומערכות מרובות סוכנים

המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן היא ביתה של קבוצת הבינה המלאכותית הגדולה בישראל. הקבוצה ידועה ברחבי העולם בזכות הישגיה המדעיים יוצאי הדופן הרבים שלה בשני העשורים האחרונים. הוא כולל 11 חברי סגל בכירים ועשרות סטודנטים לתארים מתקדמים, פוסט דוקטורט, מתכנתים ומהנדסי מחשבים.
 
אחת החוזקות המרכזיות של הקבוצה היא רובוטיקה אינטליגנטית, ובפרט חקר מערכות רב רובוטיות, בהובלת פרופ' גל קמינקה ופרופ' נועה אגמון. בין שלל הנושאים המעניינים שנחקרו על ידי השניים, ניתן למצוא בעיות של תכנון רב רובוט בסביבות יריבות, סיור רב רובוט, ניווט, כיסוי, הקצאת משימות וגיבוש. חלק ניכר מהעבודה של הקבוצה על סיור, חיפושים ותצורות מרובי רובוטים זכו לפרסום רב, והביאו למספר תוכניות העברת טכנולוגיה ופטנטים. ההתמקדות של אגמון היא בעיקר בהתנהגות אסטרטגית של רובוטים בסביבות יריבות, ושימוש באמצעים תיאורטיים למודל, לנתח ולפתור בעיות רובוטיות ריאליסטיות אלו ואחרות. קמינקה עוסקת יותר בשליטה של ​​צוותי רובוטים וסוכנים מחד, ובניטור המשלים שלה על ידי הסוכנים עצמם מאידך. הוא יזם את הסדנה השנתית של ARMS (רובוטים אוטונומיים ומערכות מרובות רובוטים) ב-AAMAS, שהיא כעת נקודת המפגש העיקרית של כל הרובוטים מקהילת AAMAS. אחת התוצאות המכוננות של מחקריו היא ההבנה שעבודת צוות, כמערכת של מנגנונים כלליים לשיתוף פעולה, יכולה להיות אוטומטית וממוחשבת. זה מאפשר לרובוטים לשתף פעולה בצורה טובה, בזול, ולעשות זאת גם עם בני אדם.
 
 
תחום נוסף שמושך הרבה מתשומת הלב של הקבוצה הוא חקר היסודות התיאורטיים של אינטראקציות בין מספר סוכני תוכנה, תוך התמקדות בהגדרות שבהן הסוכנים מייצגים ישויות שונות, עם אינטרסים מנוגדים. בעזרת כלים מתמטיים ואלגוריתמיים מנתח פרופ' יונתן אומן הגדרות כאלה, ומפתח שיטות לקידום מטרות חברתיות, כמו הוגנות ורווחה. בפרויקט מעניין שנערך לאחרונה, אומן ועמיתיו מרחיבים את המחקר בן עשרות השנים של מה שנקרא ``חיתוך עוגה'' מהמקרה החד-ממדי לשני ממדים. תוך כדי כך, הם פיתחו את הפרוטוקולים היעילים הראשונים אי פעם לחלוקה הוגנת של קרקעות. היבטים שונים נוספים של מערכות ריבוי סוכנים נלמדים במעבדת AIM בראשות פרופ' שרית קראוס. קראוס מוכרת בזכות תרומותיה הרבות לתתי תחומי בינה מלאכותית כמו משא ומתן אסטרטגי, תכנון שיתופי, אינטראקציה בין אדם לסוכן, הקמת קואליציה והיגיון לא מונוטוני. כיום היא עוסקת, יחד עם שותפים רבים הן מהתעשייה והן מהאקדמיה, בפיתוח מערכות וטכנולוגיות שיחוללו מהפכה במקצועות מסורתיים שונים. אלה כוללים קלינאי תקשורת וירטואלי, מערכות רגישות לתרבות המשתפות פעולה, משא ומתן ומתווכחים בקיאות עם אנשים, מערכות להכשרת גורמי אכיפת החוק לראיון עדים וחשודים ומערכות שכנוע המייצרות עצות לנהגים לגבי החלטות שונות הכרוכות במטרות סותרות. חברים פעילים נוספים בתחום המערכות הרב-סוכניות הם פרופ' אבינתן חסידים ופרופ' דוד סרנה. חסידים עוסקת בתכנון מנגנונים אלגוריתמיים, בפיתוח אלגוריתמים חדשים והטמעתם בשווקים בעולם האמיתי. רשימת הפרויקטים האחרונים שלו כוללת יישומים מרשימים של שיטות חדשות להגרלת המתמחים בישראל לרפואה, קבלה לאוניברסיטה לפסיכולוגיה ועיצוב מערכת בחירה לאומית של בית ספר. Sarne מתמקד בחקר התפקיד שמשחק מידע בהגדרות מרובות סוכנים ובפרט את הדינמיקה הנובעת מהכנסת מתווכים/פלטפורמות מידע לסביבות כאלה. נושא נוסף שמעניין אותו הוא עיצוב שיטות לאספקת מידע חכמה באינטראקציה בין אדם לסוכן ובפרט שיטות לאספקת ייעוץ חכמה.
 
קבוצת בר-אילן פעילה מאוד גם בתחום עיבוד השפה הטבעית (NLP). חברי הקבוצה המובילים בתחום הם פרופסור עידו דגן ופרופ' יואב גולדברג. דגן וקבוצתו מתמקדים בעיבוד סמנטי יישומי של טקסטים, תוך שימוש בגישה אמפירית המבוססת במידה רבה על למידה לא מפוקחת ומפוקחת. עבודתו הנוכחית כוללת פיתוח מסגרת גנרית לייצוג הידע המובע בטקסטים. מסגרת זו מבוססת על שימוש בקונסטרוקציות של שפה טבעית (ולא בשפות סינתטיות) כאבני הבניין הבסיסיות לייצוג ידע, במטרה לסכימה פתוחה וניתנת להרחבה לייצוג ידע טקסטואלי בלתי מוגבל. בעוד שעבודתו של דגן מתמקדת במשימות סמנטיות ברמה גבוהה יותר, המחקר של גולדברג כרוך באבני הבניין ברמה נמוכה יותר של עיבוד שפה טבעית: ניתוח משפטים למבנים התחביריים שלהם, גזירת ייצוגים וקטוריים רציפים למילים, ובניית כלים ומתודולוגיות המאפשרות חוצה תחומים והכללות בין שפות.