הכל על אודות כנס BISFAI ה-17 (2025)

על עניינים שבינינו לבינה

כנס BISFAI שמתקיים כל שנתיים באוניברסיטת בר-אילן הוא מאירועי הבינה המלאכותית המרכזיים באקדמיה הישראלית. במחלקה למדעי המחשב מטפחים את דור ההמשך של ה-AI ומבינים שלמידה עמוקה מתרחשת קודם כל בשכל האנושי

הבינה המלאכותית, AI, פרצה אל חיינו בסערה עם צ'טים שמייעצים לנו כמעט בכל תחום, דמויות שמעולם לא התקיימו מדברות איתנו מבעד למסך, וטקסטים סוחטי דמעות נוצרים בשניות. מאחורי הקסם הזה עומדת התקדמות מדעית של עשרות שנים. כבר משנת 1989 מקיימת אוניברסיטת בר-אילן את כנס BISFAI הדו-שנתי, המושך אליו את קהילת ה-AI הישראלית ומחבר אותה להתפתחויות ולחידושים המובילים בארץ ובעולם.

למידע נוסף על אודות כנסי BISFAI באוניברסיטת בר-אילן, צרו אתנו קשר כאן ונשמח לחזור אליכם בהקדם

יוצרים קשרים וחוגגים הישגים

השבוע התקיים "כנס בר-אילן על יסודות הבינה המלאכותית" (Bar-Ilan Symposium on the Foundations of Artificial Intelligence – BISFAI) ה-17. הכנס, בהובלת המחלקה למדעי המחשב והפקולטה להנדסה, נולד הרבה לפני שהמחשב והאינטרנט היו חלק בלתי נפרד מכל בית, ומאז הפך לאירוע הבינה המלאכותית המרכזי בישראל. השנה ציין BISFAI שורת הישגים, שהפכו אותו מקור לגאווה עבור אוניברסיטת בר-אילן.

אחד המושבים המרכזיים בכנס BISFAI הוקדש לשלושה חוקרים ישראלים שזכו לאחרונה במעמד היוקרתי של עמיתים באיגודי ה- AI המובילים בעולם: 

פרופ' נעה אגמון מהמחלקה למדעי המחשב בבר-אילן התקבלה כחברת EurAI, האיגוד האירופי לבינה מלאכותית; 

פרופ' גל קמינקא מהמחלקה למדעי המחשב בבר-אילן ופרופ' אריאל פלנר מאוניברסיטת בן-גוריון התקבלו כעמיתים באגודת ה-AI הבינלאומית AAAI. את המושב הנחתה פרופ' שרית קראוס, בעצמה עמיתה בשתי האגודות, ואליה הצטרף בברכות הפתיחה פרופ' מרטין גולומביק מאוניברסיטת חיפה, עמית EurAI, שציין 36 שנה מאז כנס BISFAI הראשון, שיזם כשהיה חבר סגל בבר-אילן.

המושב בהשתתפותם של שלושת החוקרים הישראלים, שתרומתם האקדמית זיכתה אותם בהוקרה ובמעמד היוקרתי, היה מגולות הכותרת של הכנס. פרופ' קמינקא הציג את עיקרי מחקריו בתחום הבינה המלאכותית והדגיש את הערך הרב שבשיתופי פעולה. פרופ' אגמון הציגה הקבלה מרתקת בין התנהגות נחילי רובוטים לבין נחילים ביולוגיים, ופרופ' פלנר שיתף בסדרת צירופי מקרים שהובילו לתוצאות מחקריות מרשימות שהשיג לאורך השנים.

את הכנס השנה ארגנו ד"ר יוני זוהר מהמחלקה למדעי המחשב וד"ר דור עצמון מהפקולטה להנדסה. הם מספרים כי השתתפו בו חוקרות וחוקרים מכלל האוניברסיטאות בארץ לצד נציגים מהתעשייה, והוסיפו שכנסים בהיקף כזה נדירים באקדמיה הישראלית – מה שהופך את BISFAI  לאירוע ייחודי ויוצא דופן: זוהי הזדמנות של קהילת הבינה המלאכותית בישראל להיחשף למחקרים ישראליים שהוצגו בכנסים בינלאומיים, וגם פלטפורמה ליצירת קשרים ושיתופי פעולה בין פקולטות, מוסדות ותחומי מחקר מגוונים.

מסורת המתקיימת בכנסי BISFAI היא מושב חגיגי המוקדש לתזות מצטיינות, זוכות בפרסי אגודת ה-AI הישראלית. הזוכה השנה בפרס הדוקטורט המצטיין בתחומי ה AI בארץ הוא סער כהן, שעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' אגמון, שנכתבה במסגרת לימודיו בבר-אילן היא דוגמה לחיבור בין מחקר תיאורטי לבין צרכי השוק, חיבור שהוא מרכיב משמעותי בכנס ואחד מערכיה של אוניברסיטת בר-אילן. המחקר של סער בוחן כיצד נוצרות קואליציות מקוונות בתנאים של חוסר ודאות בין שחקנים (בני אדם, רובוטים או ישויות אחרות). המחקר מגשר בין תורת משחקים מופשטת לבין קבלת החלטות בעולם האמיתי. מעבר לתרומתתה האינטלקטואלית, לעבודה זאת חשיבות הולכת וגוברת מאחר שמערכות רבות, ואולי גם החיים עצמם, הופכים יותר אוטונומיים ומקושרים זה לזה.

גם התזה של הדס אורגד, סטודנטית בטכניון בהנחיית פרופ' יונתן בלניקוב, זכתה להוקרה בכנס. מחקרה של הדס עוסק בפרשנות (Interpretability) של מודלי בינה מלאכותית, במטרה לשפר את העמידות והבטיחות שלהם.

בינה אקדמית או בינה מלאכותית? בבר-אילן יודעים את התשובה

AI הוא לא רק תחום מחקר מרתק וכלי עבודה ששינה דרמטית את האופן שבו חוקרות וחוקרים מבצעים את המחקרים שלהם, הוא גם מקור לשאלות משמעותיות שקשורות לעתיד האקדמיה, בעידן שבו אנחנו שומעים על צעירים שמקימים חברות סטארט-אפ ואנשים שמתעשרים ברגע גם ללא השכלה. כלי AI דוגמת הצ'אטים יוצרים את הרושם שהם יכולים לפתור כל בעיה ומייתרים את הצורך ללמוד סוגיות שהערך המעשי המיידי שלהן אינו ברור.

פרופ' אגמון מסבירה מדוע מכונות כמו צ'אט GPT ודומיו לא יכולות להחליף לימודים משמעותיים: "כלי AI יודעים לייצר תוכניות פשוטות. בשביל זה לא צריך להיות בוגר או בוגרת מדעי המחשב. בתוכנית הלימודים לתואר במדעי המחשב מקבלים כלים חשובים ויוצאים עם הבנה עמוקה ביסודות פתרון בעיות באמצעות מחשב, כולל עומק תאורטי ומעשי, תכנות בטוח, יעילות, נכונות, ועוד, מה שכלי AI אינם יכולים להחליף."

"כבר שנים שהמחלקה למדעי המחשב בבר-אילן היא מובילה בינלאומית במקצועות ה-AI, וככזו היא מציעה קורסים מתקדמים רבים במקצועות AI הרחבים - מיסודות הבינה המלאכותית דרך למידה עמוקה ועד יישומים כמו עיבוד שפה טבעית," מוסיפה פרופ' אגמון. "יתרה מזו, המחלקה מציעה גם תוכנית 'מצטייני AI' לתואר ראשון, המשלבת מחקר בתחומי AI, קורסים מתקדמים, ועוד. מעבר לכל אלה, אנחנו כל הזמן בוחנים מחדש את תוכניות הלימודים שלנו (עם ובלי קשר למהפכת ה AI) כדי לוודא שאנחנו מציידים את הבוגרים והבוגרות שלנו בידע המתאים ומכינים אותם להמשך במחקר ובתעשייה, עם הבנה רחבה ועמוקה ביסודות מדעי המחשב, כולל AI."

על אף העזרה המפתה ש-AI מציע באיתור מידע ואפילו במענה על שאלות, הבינה האנושית עדיין לא סיימה את תפקידה. ד"ר זוהר מזכיר: "אנחנו לא תמיד יודעים אם מה שהצ׳אט אומר הוא באמת נכון. תחום מחקרי חשוב ופעיל עוסק בדרכים שבאמצעותן ניתן להגדיל את מהימנות התשובות שאנו מקבלים."

ומה לגבי הקלות שבה סטודנטיות וסטודנטים יכולים לתת לצ'אט "ללמוד" במקומם? ד"ר עצמון אופטימי: "אני תומך בשימוש ב-AI אם זה עוזר ללמוד. פעם היו צריכים ללכת לספרייה כי לא היה אינטרנט. לסטודנטים היום יש כלים מעולים ואני תומך במי שמשתמש בהם. ובסוף, במבחן,  אין להם את הכלי הזה. הם אולי ילמדו לקראתו בצורה קלה ומהירה יותר."

במחלקה למדעי המחשב, באוניברסיטת בר-אילן צופים שבשנתיים שיעברו עד לכנס BISFAI הבא, בוגרים ובוגרות חדשים וותיקים ימשיכו למלא תפקיד במהפכת ה-AI בישראל ובעולם, חוקרות וחוקרים ימשיכו לפרסם עבודות שיעמיקו את ההבנה שלנו את הבינה המלאכותית ככלי וכאתגר אינטלקטואלי. על חלקם נשמע בכנס BISFAI ה-18.

למידע נוסף על אודות כנסי BISFAI באוניברסיטת בר-אילן, צרו אתנו קשר כאן ונשמח לחזור אליכם בהקדם